דלג לתוכן
Logo "Tacheles - Jahr der jüdischen Kultur in Sachsen 2026". Links ist eine halbe Menorah in blauen Farbtönen zu sehen.

סילבה סבינה אברמוביץ'

בבית הילדים באנגליה

נולד: 24.07.1928 בקמניץ
נפטר: 16.12.1993 בניו יורק

ילדות ומשפחה

סילבה סבינה אברמוביץ' נולדה בקמניץ ומתגוררת עם משפחתה ברחוב צ'ופאו 107. יש לה שני אחים, אך לא ידוע עליהם הרבה. אביה, אברם אברמוביץ', הוא יליד יאשי שברומניה ועובד כסוחר. אמה, אלטה באסיה, הגיעה מוורשה ומנהלת את משק הבית.

לאנגליה

סילבה נמלטה ב-1939 – שבוע לאחר יום הולדתה ה-11 – לאנגליה במסגרת "משלוח הילדים". היא הגיעה ללונדון עם מזוודה אחת בלבד. בשל המלחמה, חייה המשיכו להיות רצופים במעברי דירה:
דרך לונדון הגיעה לקוקלי קלי, אחוזה גדולה בנורפוק, ולאחר מכן אומצה על ידי משפחה עמה שמרה על קשר גם לאחר מכן. השינוי חשוב לסילבה, שכן תנאי החיים בקוקלי קלי קשים. הילדים ישנים על מזרנים עשויים מענפים, ולעתים קרובות מכתבים מההורים מוחזקים מהם כעונש.

לארצות הברית

לסילבה נותרו רק כמה חפצים המקשרים אותה למשפחתה: תמונות, מכתבים, מתוח נעליים ונרתיק עור אדום עם סט עטים ועפרונות של "מונטבלאנק", מתנה שקיבלה ביום הולדתה ה-11. ההורים גורשו ב-10 במאי 1942 לגטו בלז'יצ'ה ונרצחו לאחר ניסיון בריחה.

סילבה הצליחה להגר לארצות הברית ב-1947 והתחתנה ב-1949 עם אריק אופנהיימר. למרות הניסיון להשאיר את גרמניה מאחור, התרבות הגרמנית השפיעה על חיי היומיום שלה. היא שומרת על שתיקה בנוגע לילדותה. סילבה נפטרה ב-1993 בניו יורק.

רק לאחר מותה מצא בעלה את המכתבים שהוריה של סילבה כתבו לה לאנגליה. בתה הצעירה של סילבה, דבורה אופנהיימר, תיעדה את הסיפור והפיקה סרט תיעודי. ב-2001 זכה הסרט בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר.