דלג לתוכן
Logo "Tacheles - Jahr der jüdischen Kultur in Sachsen 2026". Links ist eine halbe Menorah in blauen Farbtönen zu sehen.

זיגמונד רוטשטיין

דמות מרכזית בקהילת כימניץ

* 30.11.1925 בקמניץ
✡ 06.08.2020 בקמניץ

חייו ופועלו

מתיאס זיגמונד רוטשטיין נולד בשנת 1925 כבנו של ינקל הרשל רוטשטיין, סוחר ממוצא רוסי-פולני. הוא התגורר עם ארבעת אחיו ואחיותיו והוריו בשכונת סוננברג שבכימניץ, ברחוב אלכסנדר 1 (כיום רחוב לודוויג-קירש), ולמד בבית הספר "לסינג".

ב-1938 הוא מתחיל את חניכותו כחייט, ובנובמבר אותה שנה אמורה להתקיים בר המצווה שלו – אך בשל פוגרום נובמבר היא נדחית, וב-1939 היא מתקיימת אצל החזן הרטוויג לנגנבאך.

התקופה הנאצית

בספטמבר 1939 נעצר האב ונלקח לגטו בוורשה, שם מת מרעב.

שנה לאחר מכן נמצא זיגמונד בהאבלברג (מרק) ב"הכשרה", התוכנית השיטתית להכנת יהודים לקראת העלייה לפלשתינה, ובמחנה ההכנה "בית נוער" בהמבורג. במאי 1941 הוא המשיך לאחוזת ארנסדורף ליד לוקנוואלדה, ובאוקטובר עבר לברלין, שם ביצע, בין היתר, עבודות עזר בבית הקברות היהודי בוויסנזה.

כשהוא חוזר לקמניץ באפריל 1942, הוא נשלח מיד לעבודות כפייה במפעל גופי התאורה E. F. Barthel באלט-קמניץ, ומ-1943 הוא מוצב במחלקת הגיוס.

גירוש

ב-14 בפברואר 1945 הוא גורש יחד עם אחיו רולנד לטרזין, שם גויס בכפייה ליחידת ההריסה והעבודות התשתית.

חזרה לקמניץ

לאחר השחרור הוא שב לקמניץ ב-9 ביוני 1945. הוא היה ממייסדי הקהילה היהודית בקמניץ, ולאחר מכן המשיך ללמוד את מקצוע החייטות ולמד בבית הספר למקצועות מלאכה.
ב-1950 הוא התחתן עם מריאן בראואר, ושנתיים לאחר מכן נולדה להם בת.

החיים בכימניץ

משנת 1956 מילא רוטשטיין תפקידי ניהול ברשת בתי הכלבו CENTRUM בעיר קרל-מרקס-שטאט, ועבד עד שנת 1986 כסגן מנהל מקצועי בתחום המסחר והמכירות.

בקהילה היהודית הוא היה חבר בוועד הקהילה משנת 1961, ובשנת 1966 מונה ליו"ר הוועד. הוא נבחר למועצת המנהלים של איגוד הקהילות היהודיות ב-DDR, והיה סגן נשיא הארגון משנת 1969, ובמרץ 1988 נבחר לנשיא הארגון. בתפקיד זה הוא מעורב באופן משמעותי בהכנות לחגיגות ב-GDR לציון 50 שנה לפוגרומי נובמבר 1988. לאחר האיחוד הוא מכהן בין השנים 1990 ל-1995 כיו"ר איגוד מחוז סקסוניה-תירינגיה ונכלל בהנהלת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. עד שנת 2002 הוא משמש כיו"ר האגודה המחוזית של סקסוניה וכיוזם מרכזי של הקמת בית הכנסת החדש בקפלברג שבכימניץ.
כיו"ר מועצת הקהילה היהודית הוא מכהן עד שנת 2006, ושנה לאחר מכן הוא מוענק בתואר אזרח כבוד של העיר כימניץ.

בשנת 2006 נפטרה אשתו. ב-6 באוגוסט 2020 הוא נפטר בקמניץ ונקבר בבית העלמין היהודי.

לכבודו יתקיים ב-3 בדצמבר 2025 פאנל דיון בעיריית קמניץ לרגל יום הולדתו המאה.