זיגברט פכןבאך

זיגברט פכןבאך גדל בבאד-מרגנטהיים עם הוריו, נואה פכןבאך (אופה מומחה) ורוזלי וויקרסהיים, וכן עם מספר אחים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, התגורר בוירצבורג עד סוף שנת 1912. לאחר מכן שימש באופן זמני כמנהל מחלקה במפעל הגרביים "האחים קאהן" בקמניץ. ב-1914 הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה בשירות הצבא כרובה, נפצע ונשלח ב-1915 לבית חולים צבאי, שם קוצרה רגלו הימנית.

לאחר המלחמה הוא התחתן ב-27 באפריל 1918 עם אנה פויגט מברנדנבורג, איתה נולד לו בן. במקביל עבד כמנהל סניף במפעלי הגרביים של האחים סוסמן (Gebrüder Sussmann) בכימניץ ובמיינרסדורף (Burkhardtsdorf). במהלך מהפכת נובמבר 1918/19 היה חבר במועצת הפועלים והחיילים בכימניץ, מנהל המשרד הכלכלי במועצת הפועלים, וחבר במפלגת ה-SPD. בשנים 1919/20 הוא מכהן כפקיד איגוד מקצועי באיגוד המרכזי של העובדים.

מינואר 1920 ועד 1922 הוא המנכ"ל הראשון של בית הכלבו של האחים שוקן בקמניץ, ונבחר לחבר הנהלת הקהילה הדתית היהודית.

באביב 1933 הושם פכןבאך ב"מעצר הגנתי" למשך שלושה שבועות, ככל הנראה בכלא קאסברג. במהלך פוגרום נובמבר 1938 הוא נעצר והועבר למחנה הריכוז בוכנוולד, שם שהה עד ה-26 בנובמבר 1938. רישיון העסק שלו נשלל ממנו, ותוכניותיו להגר לארצות הברית או לאנגליה נכשלו.

בשנת 1939 נאלץ לעבור ל"בית היהודים" ברחוב צולנר 6. מיולי 1941 שימש כעוזר קהילתי וכעוזר דתי, וכן כמחמם באגודת התרבות היהודית; וממרץ 1942 נאלץ לבצע עבודות כפייה במפעל גופי התאורה "E. F. Barthel" באלטכמניץ כפועל עזר בתחום המתכת. מאוחר יותר הוא מתגורר ב"בית היהודים" ברחוב הרמן-פישר 5 (לשעבר רחוב צימר). בזכות נישואיו לאישה לא יהודייה הוא לא גורש.

בתום המלחמה התיישבו פכןבאך ואשתו באברסדורף. החל מיוני 1945 התגוררו ברחוב שטיפטסווג 107. לדירה זו הזמין פכןבאך את המשתתפים לאסיפה המכוננת של הקהילה היהודית בקמניץ, אותה ארגן. האסיפה בחרה בו ליו"ר.

הוא עובד כמנהל איגוד מקצועי באיגוד האיגודים המקצועיים החופשי הגרמני (Freier Deutscher Gewerkschaftsbund) ומשמש גם כיו"ר הגוש האנטי-פשיסטי-דמוקרטי (Antifaschistisch-Demokratischer Block) בקמניץ. באפריל 1949 הוא נאלץ להתפטר מתפקידו כיו"ר הקהילה היהודית בשל מחלה. הוא מתמודד עם מחשבות אובדניות ומאושפז במאי 1949 בבית החולים הפסיכיאטרי בקמניץ. חודש לאחר מכן נבחר להנהלה החדשה של הקהילה היהודית כסגן ראשון לענייני תרבות.

אך בקיץ 1949 עבר לברלין (המערבית), שם התגורר בתחילה אצל בנו. ב-27.11.1967 נפטר שם ונקבר בבית הקברות היהודי בהרשטראסה בברלין.