סלומון סטרינברג

סלומון נולד ב-6 ביולי 1893 כבנם של הסוכן המסחרי הסקל שטרנברג וחווה שטרנברג. בין השנים 1908 ל-1911 למד בבית הספר המסחרי הציבורי בקמניץ. משם עבד עד 1934 כשכיר בחברה היהודית "Brüder Neumann" (יצוא גרביים וכפפות). במאי 1922 נפטר אביו, ועשר שנים לאחר מכן נפטרה אמו.

ב-6 בדצמבר 1934 הוא התחתן עם המוכרת מרגרטה הלנה נוימן מקמניץ, הצעירה ממנו בשלוש שנים, שעבדה בחברת הסיטונאות "אלכסנדר וידה" (נייר וציוד משרדי). אז החליטו בני הזוג לשנות את שם המשפחה ל"סטרינברג". הנישואים נותרו ללא ילדים. בשנת 1935 עבד סלומון כמנהל משלוחים.

במהלך פוגרום נובמבר 1938 הוא נמצא "במסתור". עסקו מופיע ב"רשימת המפעלים התעשייתיים והסיטונאיים היהודיים", שהוכנה על ידי לשכת המסחר והתעשייה של כימניץ, דבר שהוביל לפירוקו בינואר 1939. מאותו רגע הוא עבד בעבודות עזר בתחום הבנייה וההנדסה.

לאחר צו ההקפאה על נכסיו באפריל 1939, הוא נאלץ לבצע עבודות כפייה במפעל לגינון של פריץ טודט בסיגמר-שאונו, וכן במפעל לגופי תאורה E. F. ברטל באלט-כמניץ. בני הזוג נאלצו לעבור בכפייה מספר פעמים ל"בתי יהודים": תחילה לרחוב קורט-גונתר 33 (רובע רייטבאן), שכיום כבר אינו קיים, ולאחר מכן לרחוב אפולו 18 (מרכז העיר).

ביוני 1941 הורחב צו המעצר גם לאשתו של סלומון, שנאלצה לבצע עבודות כפייה: תחילה בעבודות ניקיון, ולאחר מכן במפעל הטוויה "יוסף וויט".

ב-14 בפברואר 1945 גורש סלומון סטרינברג לטרזין. בתקופת שהותו שם נאלץ לבצע עבודות ניקיון ועבודות מחנה, והוצב כשוטר (משמר גטו). מאוחר יותר כינה את עצמו "אסיר פוליטי".

ב-9 ביוני 1945 הוא חזר לקמניץ. בית מגוריו לשעבר נהרס בהפצצות, ולכן מצא מקלט אצל חותניו ברחוב רמברנדט (Rembrandtstraße) של ימינו. הוא משתתף במשימות עבודה התנדבותיות בעיר, מצטרף למפלגת ה-SPD וב-7 בספטמבר 1945 הופך לחבר מייסד בקהילה היהודית של כימניץ, למועצת המנהלים שלה נבחר ב-1947. ב-1950 נבחר למועצת היועצים של איגוד הקהילות היהודיות ב-DDR.

בין השנים 1946 ל-1951 עבד שטרינברג כעוזר במשרד מס הכנסה בקמניץ, ולאחר מכן כרואה חשבון במועצת מחוז I. בין השנים 1957-1959 ניסה משרד הביטחון הלאומי ללא הצלחה לגייס את דירתו כ"דירת קונספירציה". באביב 1961 התפטר סלומון מכל תפקידיו בשל מחלה.

ב-1 במרץ 1968 הוא נפטר בקרל-מרקס-שטאט ונקבר בבית הקברות היהודי של העיר. ב-1974 נפטרה גם אלמנתו שם ונקברה בקבר בעלה.