מריאן רוטשטיין

מריאן לידי רוטשטיין נולדה בשנת 1920 כבתו של ינקל הרשל רוטשטיין, סוחר ממוצא רוסי-פולני. היא גרה עם ארבעת אחיה והוריה בשכונת סוננברג שבכימניץ, ברחוב אלכסנדר 1 (כיום רחוב לודוויג-קירש), ולמדה בבית הספר "פסטלוצ'י". לאחר שסיימה את הכשרתה כקופאית, היא עבדה בחנות "Lyon Modejournale und Schnittmuster" במרכז העיר כמיניץ, ולאחר מכן עבדה כעוזרת בית.

בספטמבר 1939 נעצר אביה ונלקח לגטו בוורשה, שם מת מרעב. אמה נאלצה לטפל לבדה בחמשת הילדים.

בשנת 1939 הייתה מריאן רוטשטיין ב"הכשרה", התוכנית השיטתית להכנת צעירים וצעירות יהודים לקראת העלייה לפלשתינה. לשם כך היא עובדת במחנה עבודה יהודי ומתגוררת בברלין.

ב-10 באוקטובר 1944 היא נעצרת ומועברת למחנה העבודה בכפייה נוימולה (Neumühle) ליד שטראוסברג (Straußberg) שבברלין. בינואר 1945 היא מועברת לטרזין ונאלצת להשתתף ב"קבוצת העבודה לכל העבודות" בגטו.

לאחר השחרור היא חזרה לקמניץ ב-9 ביוני 1945 והפכה לחברה מייסדת בקהילה היהודית. כבר כעבור שנה עברה לברלין, ובינואר 1947 היגרה לניו יורק (ארה"ב). שם נישאה בשנת 1947 לאופה לודוויג (לוצ) מאייר. לזוג נולדו שלושה ילדים. בשנות ה-70 התגוררה המשפחה במטוצ'ן (ניו ג'רזי).

ב-1974 חזרה מריאן רוטשטיין לביקור בעיר הולדתה, כימניץ, וביקרה בבית הקהילה החדש.

ב-2 באוקטובר 1985 נפטר בעלה בניו ג'רזי. מריאן נפטרה ב-7 בפברואר 2008 במרכז הרפואי מונמות' בלונג ברנץ' (ארה"ב).

לזכרה, ב-6 במאי 2021 הונחה אבן זיכרון (Stolperstein) בקמניץ, מול ביתה לשעבר ברחוב לודוויג-קירש 1.