ליאו סונדר

ליאו סונדר נולד כבנו של אמן הקצבות סימון סונדר במינשטוקהיים ליד קיצינגן (תחתית פרנקוניה). לאחר שלמד בבית הספר התיכון המקומי, החל התמחות בתחום המסחר, בטרם התגייס לשירות הצבאי במלחמת העולם הראשונה. באוגוסט 1918 הוא נפצע מירי בריאות, אך שרד. הוא שוחרר מהצבא וסיים את חניכותו.

ב-29 בדצמבר 1924 הוא התחתן עם צ'סילי (המכונה זיטה) שטרן בוירצבורג – מנישואים אלה נולד בנם ג'סטין. מאז מרץ 1923 התגוררה המשפחה בקמניץ-קאסברג, ברחוב גרמניה 12 (כיום רחוב רודולף-ברייטשייד). כאן עבד ליאו יחד עם אחיו ברטולד סונדר ועם זיגפריד פליישמן כסוחר סיטונאי של יין ומשקאות חריפים. העסק נסגר ביוני 1927 – ומאותו רגע ליאו נסע כסוכן מכירות מטעם חברת הסיטונאות "S. Sonder & Co." בקיצ'ינגן.

רישיון העסק שלו נשלל ממנו בספטמבר 1938. במהלך הפוגרום בנובמבר 1938 הוא נמלט מקמניץ אל מכרים ב"שווייץ הסקסונית" וכך נמנע ממעצר. זמן קצר לאחר מכן הוא חזר, התגורר ברחוב לינדן 1 (לשעבר במרכז העיר) ועבד בעבודות כפייה ביער, לאחר מכן במפעל לייצור לבנים ולבסוף במפעל לגופי תאורה E. F. Barthel באלט-כמניץ. ב-1940 הוא נאלץ לעבור ל"בית היהודים" ברחוב צ'ופאוור 74 (ברנסדורף), וב-1942 ל"בית היהודים" ברחוב אפולו 18 (מרכז העיר).

בספטמבר 1942 גורשו ליאו ואשתו צ'סילי לתרזין, ובינואר שלאחר מכן נשלחו לאושוויץ. שם שרד ליאו כ"מסגר" ונאלץ לעבוד ב"קומנדו" של מחצבת האבן וההובלה – צ'סילי לא שרדה.

עד ה-18 בינואר 1945 הוא שהה במחנה, ולאחר מכן נאלץ להשתתף ב"צעדות המוות" בין היתר לסאקסנהאוזן, פלוסנבורג, נצווילר ודכאו.

ב-1 במאי 1945 שוחרר על ידי צבא ארצות הברית. ביוני 1945 חזר ליאו עם בנו ג'סטין לקמניץ.

בכימניץ הצטרף סונדר למפלגת ה-SPD והיה ממייסדי הקהילה היהודית. ב-17 בנובמבר 1945 נשא לאישה את הרטה מולר, בתו של מקס מולר, שר הפנים לשעבר של סקסוניה.

ב-1946 קיבל לידיו את הניהול הזמני של מכבסה, אותה רכש ביולי 1947. ב-1948 נבחר ליאו לוועד הקהילה היהודית כפקיד האחראי על בית הקברות הקהילתי. בתקופה האחרונה לחייו התגורר ברחוב פרנץ-מרהינג 16 (קאסברג) בקמניץ.

ב-6 בינואר 1949 נפטר שם מהתקף לב ונקבר בבית הקברות היהודי. בשנת 1992 נפטרה אלמנתו, הרטה סטודניצקה.

לזכרו של ליאו סונדר, ב-7 במאי 2021 הונחה אבן זיכרון מול הבית ברחוב צ'ופאוור 74, שם הונחה כבר בשנת 2007 אבן לזכרה של צ'סילי (זיטה) סונדר, שנרצחה באושוויץ.