אלדר רייזמן

אלדר גדל בהונגריה ועבד כאומן מלאכת יד, נגר בניין ומדפיס מתכת. משנת 1915 הוא חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, ופעיל באיגודים מקצועיים ובקואופרטיבים. בשנים 1918–1919 הוא לוקח חלק במהפכה הדמוקרטית-בורגנית בהונגריה, ולאחר נפילת ממשלת המועצות הוא נכלא למשך שנתיים במחנה היימאסקיר בהונגריה.

לאחר מכן הוא נמלט לאוסטריה, ומשם עבר ב-1923 לגרמניה. כאן הוא עבד כמכונאי וכמדפיס מתכת, וכן כצלם עבור העיתונות הפועלית וכצלם וכתב תמונות בהתנדבות עבור העיתון "פולקסשטימה" (Volksstimme) מכימניץ. בנוסף, הוא הפך לחבר בארגון "רווחת הפועלים" (Arbeiterwohlfahrt) ובאיגוד עובדי המתכת הגרמני.

באוגוסט 1928 הוא התחתן עם האורגית פרידה אנה הלד מצ'ופאו. לזוג נולדו שני בנים.

כאזרח הונגרי, אלדר רייזמן לקח חלק במאבק הבלתי חוקי נגד המשטר הנאצי באמצעות הפצת כרוזים ועיתונים אסורים. בנוסף, הוא שימש כאיש קשר עם חוג של סוציאל-דמוקרטים שהתגוררו ברפובליקה הצ'כוסלובקית (ČSR).

עד 1942 הוא חי בגרמניה עם מסמכים מזויפים, המציינים אותו כ"ממולא מדרגה ראשונה". במהלך השנים הוא נעצר ארבע פעמים, בין היתר ביוני 1937 בחשד לריגול. ביוני 1942 הוא עונה כ"ידיד היהודים" במרתף הגסטפו בקמניץ (קאסברג). לאחר מכן נאלץ לבצע עבודות כפייה במפעל המחטים Ebersbach & Kühn באלטכמניץ, ואשתו הועסקה בכפייה במפעל לייצור משי מלאכותי וסלילת חוטים Mende & Hellge KG בקפלברג.

בזכות מעברים חוזרים ונשנים הצליחו בני הזוג לחמוק ממעצר על ידי המשטרה החשאית. בית מגוריהם האחרון ברחוב היינריך-בק 7 (קאסברג) הופצץ במרץ 1945, והם מצאו מקלט בבית ברחוב אמ-בהרהאנג 5 (בורנה-היינרסדורף). בנוסף, אלדאר חלה בשחפת. מצבו הבריאותי השתפר באופן זמני הודות לעזרתו של הרופא היהודי ד"ר אדולף ליפ.

בתום המלחמה היה אלדר רייזמן ממייסדי הקהילה היהודית בקמניץ, ועבד במרכז הסיוע "קורבנות הפשיזם" בעיר. לאחר שחלה שוב בשחפת, הוא שהה באופן קבוע בבתי הבראה.

כתוצאה ממחלת הריאות הוא נפטר ב-31 באוקטובר 1948 בבית החולים העירוני בקוכוואלד שבכימניץ, ונקבר בבית הקברות הקהילתי.

אלמנתו פרידה נפטרה ב-26 באפריל 1978 ונקברה בחורשת הכבוד של איגוד הנרדפים של המשטר הנאצי (VVN) בבית הקברות העירוני ברחוב וורטבורג בקרל-מרקס-שטאט. שני הבנים נפטרו באפריל 2008 ובנובמבר 2021.