אדוארד אדלר

לא ידוע הרבה על חייו המוקדמים של אדוארד אדלר. עד סתיו 1940 הוא גדל כבנו של מקס אדלר וסלמה מאייר בשפייר שבריןלנד. בתקופה זו הוא ככל הנראה עבר הכשרה כקונדיטור. מאוחר יותר הוא קרא לעצמו אדוארד. אביו נלקח למחנה הריכוז דכאו במהלך פרעות נובמבר 1938.

ב-22 באוקטובר 1940 גורשו הוא ומשפחתו, יחד עם 6,500 יהודים נוספים מבאדן, הפלץ והסארלנד, לצרפת. בתחילה הוא נמצא במחנה המעצר גורס בדרום-מערב צרפת, למרגלות הפירנאים, ולאחר מכן, באוגוסט 1941, הוא מועבר למחנה "לה מיל" באקס-אן-פרובנס, ליד מרסיי. משם הועבר למחנה הריכוז דרנסי, צפונית-מזרחית לפריז, שממנו נשלחו האסירים למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הוריו גורשו ב-14 באוגוסט 1942 יחד עם 1,000 אנשים נוספים ונרצחו באושוויץ.

ארגון הסיוע לילדים הצרפתי-יהודי Œuvre de secours aux enfants (OSE) מצליח לחלץ את אדוארד אדלר מדראנסי. מצויד במסמכים מזויפים, הוא עובד ככורת עצים עד שבנובמבר 1943 הוא נתפס במהלך ביקורת של הוורמאכט ומועבר למחנה צבאי בפריז. יחד עם 60 צרפתים נוספים הוא נשלח כעת למחנה ההכשרה של האס-אס בסנהיים (Cernay באלזס). ב-1944 מועברים כל החיילים לפראג. מאוחר יותר הוא מוצב בקוסטרין (Kostrzyn nad Odrą, כיום בפולין) בגדוד ה-65 של הלגיון הצרפתי המתנדב בשפך נהרות האודר והוורטה. ב-2 בינואר 1945 הוא נלקח בשל פציעותיו לבית חולים צבאי באואה (אוי, סקסוניה) ושלוש חודשים לאחר מכן נפל בשבי האמריקאים. בשל מוצאו היהודי הוא שוחרר כעבור מספר שבועות.

ב-18 במאי 1945 הגיע אדוארד אדלר למיטוויידה, שם התארח אצל דודתו קלרה פידלר. בעירייה המקומית הוא נרשם כנהג. ב-7 בספטמבר 1945 הפך, יחד עם דודתו, לחבר מייסד בקהילה היהודית של כימניץ.

הוא לא נשאר שם זמן רב – חודש לאחר מכן הוא עובר לשפייר. בשנה שלאחר מכן הוא מתחתן עם אירמה ווצל. ב-1947 נולדת בתם המשותפת, בריגיטה.

בשנת 1950 הוא עוזב את ברמן עם אשתו ובתו ועובר תחילה לנורווק (קונטיקט), ולאחר מכן לבולטימור (מרילנד), שם מתגוררים כבר כמה עשורים אחיו ואחיותיו של אביו.
באוגוסט 1987 נפטר אדוארד אדלר ברוקוויל (מרילנד). ב-15 במרץ 2005 נפטרה אלמנתו בגית'רסברג (מרילנד).