עכשיו יותר מתמיד!

ב-7 בספטמבר 1945 התכנסו 18 ניצולים יהודים בבית מגורים צנוע בשכונת אברסדורף שבכימניץ והקימו מחדש את הקהילה היהודית של כימניץ. חלקם שרדו את עבודות הכפייה בעיר, ואחרים חזרו ממחנות הריכוז. רק חודשים ספורים לאחר המלחמה והשואה הם הניחו את היסודות להתחלה חדשה של החיים היהודיים בקמניץ.

עד פברואר 1946 נרשמו 42 מתוך כ-60 היהודים והיהודיות ששבו כחברים. כדי לשאת שוב בגאווה את המילה "יהודי" בשם, נבחר השם "קהילה יהודית" ולא עוד "קהילה דתית ישראלית". בספטמבר 1946 הגיש הוועד המנהל בקשה להכרה לממשלת מדינת סקסוניה, ובמרץ 1947 הושלם תהליך ההקמה מבחינה משפטית.

התערוכה מנציחה את הגברים והנשים שהעזו להתחיל מחדש למרות הרדיפה, האובדן וההרס. היא מספרת על נחישותם להחזיר את החיים היהודיים למרכז הבמה ולהפיח בהם חיים בחברה של אחרי המלחמה, שלא גילתה עניין בסיפוריהם ובצרכיהם. באמצעות סיפורי חייהם של האנשים והמקומות המרכזיים בקהילה, מוצג כיצד נוצרה קהילה יהודית חדשה – המונעת על ידי סולידריות, אמונה והרצון לבית בטוח.