ראיון עם מארק דיינו

אפריל 2025:
מאז פברואר, מארק דיינוב הוא יורשו של נורה גולדנבוגן ז"ל בתפקיד יו"ר מועצת הנאמנים של שנת התרבות היהודית בסקסוניה. מהנדס בן 76 (צעיר בשעתיים ממדינת ישראל) נולד במינסק. משפחתו היגרה לישראל ב-1972, ושנה לאחר מכן עברה לגרמניה. מאז 1994 הוא חבר הנהלת איגוד הקהילות היהודיות בהסן, וב-2010 נבחר לנשיאות המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. הזמנו את מר דיינוב לראיון:

אנו מצפים לשיתוף הפעולה איתך. מה הקשר האישי שלך למדינת סקסוניה?
מארק דיינוב: כיהודי שחי בגרמניה ומכיר היטב את ההיסטוריה של המדינה הזאת, אני רואה בסקסוניה מקום עם פוטנציאל. מצד אחד, זה מקום שבו הלחץ הימני והאנטישמיות הם כבר מזמן בעיות בולטות. בבחירות לבונדסטאג ב-2025, מפלגת AFD הייתה שוב המפלגה החזקה ביותר בסקסוניה. מצד שני, החיים היהודיים כאן הולכים ונעשים מורגשים יותר; בלייפציג, כימניץ ודרזדן יש קהילות יהודיות תוססות. מבחינתי אישית, חשוב שיהיה בסקסוניה יותר מקום לנושאים יהודיים ושהדת היהודית תוכל להתקיים בחופשיות. כצעיר הייתי חבר בתנועה הציונית "Let my people go" בברית המועצות לשעבר. כבר אז פעלתי למען חיים יהודיים חופשיים יותר. הדיון על פתיחת מוזיאון יהודי בסקסוניה העסיק אותי מאוד. העובדה שעתה ישנה שנה נושאית בסקסוניה המוקדשת לתרבות היהודית היא צעד מכריע.

אילו חוויות אתה מקשר לחיי הקהילה היהודית בסקסוניה?
MD: פעילויות תרבותיות שהכרתי ומראות שחיי הקהילה היהודית בסקסוניה בהחלט קיימים. אני חושב למשל על מקהלות קהילתיות בכימניץ ובדרזדן, תפילות באמצעות שירותי סטרימינג, מועדוני ספורט יהודיים בכימניץ, בדרזדן ובלייפציג. ואני חושב על הרב זולט בלה, שתרם רבות לחיי הקהילה בסקסוניה בתפקידו כרב הקהילה היהודית בלייפציג וכרב הראשי של סקסוניה, ומקדם את היהדות במדינת סקסוניה. הוא גם רב צבאי, ויש לו תפקיד מכריע בהקמת שירותי הדת היהודיים בצבא גרמניה.

מהן ציפיותיך משנת התרבות היהודית בסקסוניה?
MD: להראות שגם בסקסוניה לתרבות היהודית ולחיים היהודיים יש תפקיד חשוב. לאפשר לאנשים גישה לתרבות היהודית כדי שיוכלו לקבל תמונה פתוחה ונטולת דעות קדומות, ולפתוח בדיאלוג זה עם זה.

אתם עברתם לגרמניה ב-1973 ומקורכם בברית המועצות. רוב היהודים החיים כיום בגרמניה היגרו מברית המועצות לאחר 1990, גם לסקסוניה. עד כמה קבוצה זו משפיעה על החיים היהודיים בגרמניה?
MD: מאז סוף שלטון מזרח גרמניה והתפרקות ברית המועצות, הקהילה היהודית בגרמניה גדלה מאוד בעקבות הגירתם של מהגרים שכונו "פליטי הקונטינגנט". זה שינה את חיי הקהילה. זה קידם את החילון, אבל גם את הפלורליזם ביהדות גרמניה. מה שמשמח אותי במיוחד הוא שהיום כבר לא ניתן לראות מהיכן מגיעה המשפחה של הדור הצעיר. האינטגרציה הצליחה במידה רבה – וזה מזל גדול.

במועצה המרכזית של יהודי גרמניה אתה אחראי על הקהילות היהודיות במזרח גרמניה. האם לקהילות במזרח יש אתגרים אחרים, אך גם יתרונות, בהשוואה לקהילות במערב גרמניה?
MD: בהחלט. הקהילות במזרח קטנות בהרבה. בחלקן אין רבנים, ומספר משרות אינן מאוישות. זה מקשה על גיוס חברים חדשים ושמירה על החברים הקיימים. עם זאת, במזרח גרמניה קורים הרבה דברים והנכונות של הממשלה לקדם את החיים היהודיים הולכת וגדלה. הקהילה היהודית בקמניץ ארגנה בשנת 2024, בשיתוף עם העמותה "ימי התרבות היהודית בקמניץ", את אירועי התרבות היהודית ה-33. ימי התרבות היהודית, הקהילה היהודית בדרזדן תחגוג ב-2026 את יום השנה ה-25 לפתיחת בית הכנסת שלה מחדש, ובית הכנסת בגורליץ, שנפגע קשות בליל הבדולח ב-1938, נפתח מחדש ב-2021 לאחר שנים של שיפוצים. כל אלה תורמים לחשיפה רבה יותר של החיים היהודיים במרחב הציבורי במזרח גרמניה.

האם יש מילה ביידיש שאתה במיוחד אוהב?
MD: Tacheles, מילה שפירושה עובדה/עובדות. חשוב להכיר אותן.

ומה מילה מהדיאלקט הסקסוני?
MD: Eiforbibbsch – (ביטוי סקסוני של תדהמה).