ראיון עם קטרינה קולקובה

מרץ 2025:
מאז ה-17 בינואר 2025, יקטרינה קולקובה היא הנשיאה החדשה של איגוד הקהילות היהודיות במדינת סקסוניה. המוזיקאית בת ה-55 נבחרה להחליף את נורה גולדנבוגן, והיא גם נשיאת הקהילה היהודית בדרזדן. הזמנו את גב' קולקובה לראיון:

אנו מברכים אותך בחום על בחירתך ליושבת הראש. אילו תפקידים כרוכים בתפקיד יושבת הראש של איגוד הקהילות היהודיות בסקסוניה, ומה את רואה כאתגר הגדול ביותר?
יקטרינה קולקובה: איגוד הקהילות היהודיות בסקסוניה יחגוג 100 שנים להיווסדו בשנת 2026. האיגוד הארצי, ועימו שלוש הקהילות היהודיות במדינה החופשית, הם חלק בלתי נפרד מהמדינה הזו. עם זאת, אנו מודאגים לעתידה של סקסוניה. תוצאות הבחירות השנה ובשנה שעברה מראות בבירור עד כמה המדינה מפולגת. לכך מתווספת ההידרדרות במצב הכלכלי, המהווה איום על היציבות הפוליטית. הדמוקרטיה שטיפחנו בגרמניה במשך שנים רבות זקוקה כעת לתמיכתנו. אני סבור שאנו זקוקים ליותר תקשורת, לדיון, ואולי גם לסדר עדיפויות חדש. בכל מקרה, אנו חלק מהחברה הגרמנית, קשורים ברצון לביטחון ולחופש. ואנו מוכנים לקחת חלק פעיל בעיצוב החיים החברתיים.

כמה חברי קהילה חיים בסך הכל במדינה החופשית וכיצד הם מפוזרים?
EK: בסך הכל, שלוש הקהילות המאוחדות דרזדן, לייפציג וケムニッツ מונות קצת יותר מ-2200 חברים, והקהילה הגדולה ביותר נמצאת בלייפציג.

מהם הנושאים העיקריים שתתמקדי בהם במהלך כהונתך?
EK: יש כל כך הרבה משימות שונות שעלינו לבצע, עד שאיני יכולה לפרט כאן. אעדיף לספר על הצעדים הראשונים שאנו מתכננים. לכל קהילה יהודית – כמו לכל קהילה נוצרית – יש לפחות שתי קבוצות יעד הזקוקות לתשומת לב מתמדת: בני נוער וקשישים. כל קהילה משתדלת לפתור את הבעיות הפנימיות שלה. כעת אנו בוחנים כיצד נוכל לשפר את המצב במשותף. אנו מחפשים שותפים לא רק בגרמניה, ורוצים להוציא לפועל פרויקטים חוצי גבולות עבור צעירים. הכוונה היא לא רק לבני נוער, אלא גם לצעירים בוגרים. אנו מביטים בתקווה רבה על המיזם הגרמני-ישראלי לנוער. חילופי נוער הם חשובים ביותר לעתיד הדמוקרטיה. אך לא מדובר רק בבני נוער גרמנים וישראלים. אנו זקוקים למאמצים דומים גם ביחס לשכנותינו, פולין וצ'כיה. אנו מחפשים אפשרויות לכך גם בתוך המבנים שלנו ומתכננים את הצעדים הראשונים.

מהן ציפיותיך משנת התרבות היהודית בסקסוניה?
EK: אני מאוד מקווה שלאחר תום שנת החגיגות ב-2026 לא נאבד את הקשרים החדשים שנוצרו, ושהנכונות לפעילות משותפת ופורה תישאר על כנה. למעשה, המסורות הגרמניות והאחרות אינן סותרות זו את זו. להפך: החילופים והאינטראקציה מעשירים את חייהם של כולם.

את פסנתרנית. מה היצירה האהובה עלייך וכמה זמן את מקדישה היום לנגינה?
EK: אה, יצירה אחת אהובה זה לא מספיק לי. יש מספר עצום של מלחינים מושלמים וגאוניים, וכל אחד מהם כתב משהו יפה. המורשת המוזיקלית העולמית עשירה להפליא. אני עובדת עם ילדים בבית הספר, וכל פעם אני נהנית מאוד לשמוע מוזיקה עם התלמידים שלי ולדבר עליה. הילדים מבינים את המוזיקה באופן אינטואיטיבי, בצורה הרבה יותר עדינה ומדויקת מאשר המבוגרים לפעמים.

האם יש מילה ביידיש שאתה במיוחד אוהב?
EK: "Momele" – זו מילה ביידיש שכולם מבינים, בין אם הם דוברים יידיש ובין אם לא.