שרלוט שרלק וטוני אבל

מאז שנת 2021 מארגנת קרן ליאו טראפ תחרות לתלמידים בנושאים שונים הקשורים להיסטוריה, לתרבות ולדת היהודית. בשנת 2026 נערך התחרות תחת הסיסמה "עם אחד. פנים רבות".
ארבעה מתוך ששת הפרויקטים הזוכים הגיעו מסקסוניה. אחד משני המקומות השניים הוענק לפרויקט "שרלוט שרלק וטוני אבל. פורצות דרך מעבר לזמנן" של כיתת GsGy24-1 מבית הספר "רות פאו" מלייפציג.

שרלוט שרלאק וטוני אבל היו חלוצות ומובילות טרנדים.

שרלאק (1892–1963) גדלה בברלין במשפחה יהודית, מאוחר יותר התגוררה בארצות הברית, אך בשנות ה-20 של המאה ה-20 חזרה לברלין. בין השנים 1929 ו-1931 עברה שרלוט כמה מהניתוחים המוכרים המוקדמים ביותר לשינוי מין במכון לסקסולוגיה בברלין.

גם אבל (1881–1961) גדלה בברלין והפכה לציירת. היא נולדה בשם הוגו אוטו ארנו אבל, גויסה לצבא בשנת 1916 ולחמה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1928 קיבלה "תעודת טרנסווסטיט", שאיפשרה לה להופיע בציבור כאישה. עם זאת, בקשתה לשינוי שם בשנת 1929 נדחתה. בין השנים 1929 ו-1932 היא עברה מספר ניתוחים לשינוי מין במכון לסקסולוגיה.

במכון נפגשו שרלוט וטוני והתאהבו. הן עברו לגור יחד בדירה משותפת. בשנת 1933 התגיירה טוני ליהדות – כמחאה על עליית הנאצים לשלטון ומאהבה לשרלוט. בשנת 1934 נמלטו השתיים לצ'כוסלובקיה. במרץ 1942 נעצרה שרלוט שרלק, אך הצליחה להינצל הודות לתיווך ולעזרתו של דיפלומט שווייצרי והגיעה לניו יורק. שם התפרנסה כשחקנית ונפטרה בשנת 1963 בעוני.

טוני אבל נותרה לבדה בפראג, חזרה לברלין לאחר המלחמה ונשארה בחלק המזרחי של העיר לאחר הקמת המדינות. היא עבדה כציירת וציירה בעיקר דיוקנאות ונופים. היא נפטרה בברלין בשנת 1961.

Das große Verdienst des Projekts liegt darin, zwei nur in Expert:innenkreisen bekannten Frauen neue Aufmerksamkeit zuteil werden zu lassen. Charlotte Charlaque und Toni Ebel sind ein eindrückliches Beispiel dafür, dass Diskussionen um Gender und Geschlecht, Identität und Vielfalt keineswegs neu sind, sondern schon in den 1920er-Jahren geführt und Identitäten gelebt wurden. Und sie zeigen zwei Lebenswege jüdischer Frauen in den Wirren des 20. Jahrhunderts.