סמואל למפל

שמואל למפל גדל במשפחת אומנה בשכונת "שאונרוויירטל" בברלין, שכונה שאוכלוסייתה הורכבה בעיקר מיהודים ומיהודיות ממזרח אירופה. עמותת צדקה מאפשרת לו ללמוד במוסד החינוך היהודי "אהלם" ליד הנובר. בגיל 17 הוא מתחיל את הכשרתו בסמינר המורים היהודי, ובשנת 1904 הוא מתחיל את תפקידו הראשון כמורה באהלם. בבית הספר הוא ניהל את המקהלה ומצא בכך את ייעודו.

באפריל 1914 עבר לקונסרבטוריון של ברלין. עוד בסתיו של אותה שנה התמנה ללייפציג כחזן עוזר, וזמן קצר לאחר מכן כחזן בבית הכנסת הגדול של הקהילה ברחוב גוטשד. בשנת 1920 הוא מונה לקנטור הראשי, ובשנת 1927 – לקנטור הראשי. בכך הוא עיצב את האופי המוזיקלי של תפילות הקהילה. במקביל, הוא ניסה גם לשמש כמתווך. בית הכנסת הקהילתי היה בעל אופי ליברלי, כך שלמפל יכל להשתמש בו באורגן ולאפשר להרכבים מקהלתיים שונים, שחלקם כללו גם חברים לא-יהודים, להופיע בו. הדבר עורר התנגדות, במיוחד בקרב החברים האורתודוקסים, שהשפעתם בתוך הקהילה הלכה וגברה. במקביל, הוא לימד בבית הספר היהודי התיכון בלייפציג, שהוקם בשנת 1912 על ידי אפרים קרלבך.

המטרה המוצהרת של למפל היא לאפשר גם לתושבי לייפציג הלא-יהודים גישה למוזיקה ליטורגית יהודית. יחד עם המנצח הוותיק ברנט ליכט (1874-1951), המנחה את המקהלה מזה שנים רבות, הוא מציע סיורים מודרכים בבית הכנסת והרצאות. אך הוא התפרסם בעיקר בזכות קונצרטי בית הכנסת שלו, שבהם הוא משלב מוזיקה ליטורגית יהודית עם יצירות קלאסיות של בטהובן, באך או מנדלסון-ברטולדי. למפל הוא גם חלוץ בשימוש במדיה מודרנית ומפיק תוכניות רדיו עם מוזיקה סינגוגלית.

יצירותיו פופולריות עד היום. במיוחד מקהלת בית הכנסת של לייפציג, שהוקמה בשנת 1962 על ידי החזן דאז ורנר סנדר , מטפח את מורשתו.

מקום פעילותו של למפל, בית הכנסת הקהילתי הגדול, נהרס, כמו כמעט כל בתי הכנסת האחרים בלייפציג, בפוגרום נובמבר 1938. בבית הכנסת של ברודי ברחוב קיל, שהוקם בתוך בניין מגורים ולכן ניצל מההרס, הוא שימש לאחר מכן כחזן, ובמהרה גם כרב מחליף.

לימים נאלץ למפל לעבור עם אשתו רוזה (1882–1942) מדירתם ברחוב צ'ייקובסקי 23 למגורים כפוים ("בית יהודים") ברחוב לייבניץ 30. בנם ורנר למפל (1919–1992) הצליח לברוח לבריטניה בשנת 1939.

ב-13 ביולי 1942 גורשו רוזה וסמואל למפל, יחד עם כ-1,000 אנשים מכל רחבי גרמניה, לאושוויץ. שניהם נרצחו ככל הנראה ימים ספורים לאחר הגעתם.

חייו של סמואל למפל ממשיכים להוות השראה לאנשים, במיוחד בלייפציג. בשנת 1992 נקראה על שמו רחוב בלייפציג-מוקאו על שמו. מאז 2014 מנציחים שני אבני זיכרון לרוזה וסמואל למפל מול בית מגוריהם האחרון ברחוב צ'ייקובסקי, ומאז 2023 מוצבת שם גם לוחית זיכרון המנציחה את סמואל למפל. מקהלת בית הכנסת של לייפציג תוציא לאור בשנת 2023 תקליטור עם הקומפוזיציות של למפל תפילת ערבית לשבת.

תלמידי ותלמידות בית הספר התיכון "F.-A.-Brockhaus" בלייפציג יערכו בשנת 2026 תערוכה מקיפה תערוכה מקיפה על שמואל למפל. רחוב שמואל למפל, הגובל בבית הספר, עורר את סקרנותם. התערוכה תוצג בקיץ 2026 ב-מוזיאון בתי הספר של לייפציג. הפרויקט יזכה ביוני 2026 ב-פרס ליאו-טרפ לתלמידים לשנת 2026.